ספר התורה מורכב מחמשת חומשי התורה הכתובים בדיו כשר על גבי קלף כשר, כתיבת ספר התורה נעשית בידי אדם שהוכשר לכך במיוחד, הקרוי סופר סת"ם. דיני העשייה והכתיבה של ספר התורה הם המורכבים והחמורים ביותר מבין תשמישי הקדושה ביהדות.

הקלף

את ספר התורה, כמו יתר כתבי הקודש כמזוזות, תפילין, ומגילות, כותבים על עורות בעלי חיים כשרים, כיום משתמשים לכתיבת ספרי תורה בעורות של עגל או "שליל" (עגל שטרם נולד). ואם כתבו את ספר התורה על חומר אחר כגון נייר, הספר פסול. ‏ בעבר היו מושחים את הקלף בחומר מיוחד כדי להלבין וליפות את הקלף, אולם מפני שנחלקו האחרונים האם יש במשיחה משום חציצה, לכתחילה יש להחמיר ולא למשוח את הקלף, כיום לא מיצרים כבר קלף משוח, אבל במקום שיש ספר משוח, מותר לקרוא בו ולברך עליו. בספר תורה יש בדר"כ 62 יריעות שהם 245 עמודים.

כתיבת ספר תורה

ישנה מצווה על כל אדם מישראל לכתוב ספר תורה, כפישנאמר בתורה  "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת" (ספר דברים, פרק ל"א, פסוק י"ט). מי שלא יודע לכתוב ספר תורה, או עסוק וטרוד מכדי לעשות זאת, יכול לקיים המצווה בשכירת סופר, או בקניית ספר תורה כתוב, מי שאין ידו משגת יכול להשתתף בכתיבת ספר תורה כגון קנית אות בספר תורה, אבל אין חובה זוהי רק מצווה. כיום, לאחר המצאת הדפוס, אין למדים תורה מתוך ספר התורה הכתוב על קלף, וממילא אין צורך בספר התורה בביתו של האדם, על כן נהגו שכאשר אדם כותב או קונה ספר תורה, הוא נותנו בפיקדון לבית הכנסת, לתועלת קריאת התורה בציבור.

 

סוגי כתיבה

קיימים ארבעה סוגי כתב עיקריים, כתב ספרדי, כתב בית יוסף (אשכנזי), כתב האר"י (אשכנזי חסידי), כתב האדמו"ר הזקן (כפי שנהוג בחסידות חב"ד). ההבדל בינהם הוא בגופן הכתב, על אף הגלות הארוכה שעבר עם ישראל, בה פוזר בארצות שונות ורחוקות, נוסח ספרי התורה בקהילות היהודיות נשאר אחיד.

צורת ספר התורה

 

את ספר התורה למנהג הספרדים, מניחים בתוך תיק מהודר. ולמנהג האשכנזים, ספר התורה גלול על מוטות עץ המכונים "עצי חיים" ונעטף בבד קטיפה מעוטר ("מעיל").

את ספרי תורה בתוך תיק (הסגנון הראשון שהוזכר) נהוג לכנות "ספרי תורה ספרדיים" בעוד הספרים העטופים ב'מעיל' (הסגנון השני) מכונים "ספרי תורה אשכנזיים". כינויים אלו הם כוללניים ואינם מדויקים, כאמור לעיל, שכן למרות שאצל האשכנזים הסגנון השני הוא אכן בלעדי, הוא אינו ייחודי רק ליהודי אשכנז ומשמש גם קהילות ספרדיות במקומות שונים.

כשרות ספר התורה

ספר התורה עלול להיפסל בגלל בעיות שונות שהנפוצות שבהם הן טעות בכתיבה, מילה חסרה או מיותרת או מילה שכתובה באופן לא מדויק, לכן בודקים את ספר התורה לפני הכנסתו, גם ע"י אדם הנקרא מגיה,וגם ע"י תוכנת מחשב.

בלאי טבעי של הקלף או הדיו עשוי להפוך ספר תורה כשר לספר תורה פסול, עקב דהיית אותיות או מלים, או שחיקת הקלף. ספר תורה כזה דינו גניזה או אם אפשרי לתקנו בכל אופן אין להשתמש בספר תורה שנפסל עד שיתוקן או אם אין זה אפשרי לגונזו בגניזה.

קדושת ספר התורה

בספר תורה כשר יש לנהוג בקדושה יתירה וכבוד גדול משאר תשמישי הקדושה. לדוגמה: כל הרואה ספר תורה בשעה שמוליכים אותו, חייב לקום לכבוד הספר. מנהג נפוץ הוא בעת הולכת ספר תורה ממקום למקום, שמספר אנשים מלווים את הספר בהליכתו.

 

הכנסת ספר תורה

הכנסתו של ספר תורה חדש לבית הכנסת נעשית בטקס חגיגי, שתחילתו בכתיבה חגיגית של האותיות האחרונות בביתו של תורם הספר, והמשכו בתהלוכה מלווה בשירה ובריקודים מביתו של התורם אל בית הכנסת. את ספר התורה החדש מעטרים בעיטורים, ובהולכתו לבית הכנסת פורשים מעליו חופה. האירוע מלווה בשירים וריקודים רבים. בתום התהלוכה, ובהתקרב ספרי התורה לבית הכנסת, יוצאים מספר חוגגים מבית הכנסת ורוקדים עם ספרי תורה הישנים שבבית הכנסת מול הספר תורה החדש המוכנס לבית הכנסת, בהיכנס ספר התורה לבית הכנסת, רוקדים עמו עוד שעה ארוכה בבית הכנסת עצמו, ולאחר מכן מכניסים אותו לארון הקודש.

לאחר הכנסת הספר לארון הקודש, נהוג להוציאו תוך אמירת פסוקי "אתה הראית לדעת" (כמו בשמחת תו8רה) ולקרוא בו בלא ברכה בפרשת וזאת הברכה  מ"מעונה אלקי קדם" עד סוף הפרשה. לאחר מכן מכניסים אותו חזרה לארון הקודש. תורם ספר התורה מברך ברכת שהחיינו בפעם הראשונה שהוא קורא בו.

לאחר גמר הכנסת ספר התורה, נערכת סעודת מצווה מצווה לרגל הכנסת ספר התורה להיכל.

 

השארת תגובה